Чтобы что жизнь продолжит*
כשיצאה לאחרונה סדרת הפרסומות הנ"ל (בהפקת חברת האם שלי), תהיתי, ביני לבין עצמי, למה לא הלכו כאן עד הסוף או למה פשוט לא חתכו את הפרסומת לפני התוספת המיותרת שמראה שהילד\ה עוד עמנו. או כמו שגושן הגיב במזבלה:
אני היחיד שהרגיש שזה "כמעט", "ליד", אבל לא ממש פוגע (תרתי משמע)?
אולי זה הסלוגן הטפשי להחריד (מאיפה הביאו את המשפט הפאנג-שוויאי הזה?) ואולי זה העובדה שהילד לא באמת נדרס, אבל הפרסומת הזו בכלל לא עשתה לי שום דבר.
למה אי אפשר לקחת את הפרסומות האלה צעד אחד קדימה כמו שעשו באירלנד, אוסטרליה ואנגליה, ששם הראו תאונה-תאונה, בלי "כמעטים"? הכל אצלנו עצור ומאופק, לא ברור לי למה.
אני מסכים איתו לחלוטין והנה דוגמא שלא רק באירנלד יודעים את העבודה:
משרד פרסום: YesTasteWinNow(??), רוסיה.
* אין לי מושג מה באמת כתוב בכותרת ואם יש בכלל הגיון תחבירי במשפט, אבל כך הבבילון תרגם את "כדי שהחיים יימשכו" (הקופי של קמפיין החוצות) לרוסית.
יום שני, 06 באוקטובר 2008 בשעה 11:05
2 פרסומות יפהפיות.
לגבי האיפוק בפרסומת הישראלית - אני לא בטוח שזה רע בהכרח. למדתי אצל תרצה שיש סף של זעזוע שמעבר לו, המסר עובר ליד האוזן של קהל היעד.
יום שני, 06 באוקטובר 2008 בשעה 11:12
לא מדויק, היו כאן כמה פרסומות (כרגע זכור לי רק הקמפיין הקודם של האגודה) שראו סצינה מרומזת של מוות ואמא שרצה וצועקת "זה הבן שלי!" או משהו כזה, והיו גם שתיים או שלוש גרסאות של זה. התגובות היו מאוד מעורבות. חלק אמרו שזה מוגזם מאוד וחלק אמרו שזה לא מספיק.
אני חושב שהתשדיר הנ"ל (גם יום חלום יכול…") דווקא עושה את העבודה וזאת בעיקר בזכות המשחק המצויין של הילדה שנראית באמת מבוהלת ושברירית ומצליחה להעביר בי צמרמורת גם בפעם החמישית שאני רואה את זה.
גם הבחירה של המוסיקה מאוד נכונה, זה שיר שנורא יתאים לפרסומת לגבינה או מרק או משהו כזה והניגודיות שקוטעת את זה מוצלחת מאוד לדעתי.
יום שני, 06 באוקטובר 2008 בשעה 13:10
ניר, אני מכיר את התאוריה הזו, אבל אני מכיר גם את הנתונים בשטח. מסע פרסום אגרסיבי ולא ידידותי לצופה עשה פלאים באירלנד - מאז תחילת הקמפיין בשנות השבעים הוכפלו בספר הרכבים על הכבישים של אירלנד, אבל מספר ההרוגים בכל שנה ירד ביותר מחצי(!). כמובן שזה לא רק בגלל הפרסום, אבל יש לו חלק משמעותי במערך הכללי.
יום שני, 06 באוקטובר 2008 בשעה 13:17
אסף, לא משנה מה 'אומרים', משנה מה ההשפעה. ולדעתי 'מרומז' זה לא מספיק. אני חושב שהתשדירים החדשים עשויים לעילה, אבל הם היו הרבה יותר אפקטיבים אם הילד\ילדה היו חוטפים, או לפחות התשדיר היה נחתך לפני הסצינה של 'הכל בסדר, פולס אלרם'.
הנה תשדיר בריטי שמשתמש בילדים ועושה את זה, בו זמנית, בהפחדה וברגישות (שזה סוג של קסם) >
אגב, לפני שנים ניסו לייבא את התשדירים האירים הבוטים, אבל תגובות התמחסדים גרמו לקמפיין להעלם די מהר, ואולי טוב שכך, כי במקום 'לקחת סיכון' ולהשקיע, הסתפקו בלהביא את קובי מיידן שיקריין את התשדירים האירים המקוריים, שזה די מעפן שאתה רואה פרמדיקים במדים אירים ואין לך שום נגיעה רגשית לזה.
יום שני, 06 באוקטובר 2008 בשעה 18:34
מה עם הפרסומת הזו:
יום שני, 06 באוקטובר 2008 בשעה 21:34
כן, זה התשדיר שאסף כתב עליו. הוא כמעט. לגמרי כמעט. יותר חזק מהחדשים, אבל עדיין כמעט. עד שלא יראו פגוש נכנס בילד מעיף אותו קבינימט, זה לא ישאר לאנשים בתודעה בזמן שהם נוהגים במהירות בתוך העיר.
יום רביעי, 08 באוקטובר 2008 בשעה 0:11
וואו, הרוסיה הראשונה מעולה.
וגם שם - הרגשתי שהסוף מיותר. ברגע שהתקרב לחלון והבנתי את העניין -הצטמררתי. כל הנפילה מבחינתי מיותרת. לפעמים הדמיון שלנו חזק לא פחות מכל ויז'ואל שיראו לנו. וזה לאו דווקא קשור לסף זעזוע. לפחות במקרה הזה, לא בטוחה אם האפקטיביות של הסרטון היתה פוחתת אם היו חוסכים מאיתנו את הסוף המר.