The Viral Workshop

מדריכי הוידאו לפוטושופ אף פעם לא היו מהנים כל כך:

היוצר מאחורי הטוטריאלים הפופולרים, שנצפו ע"י מאות אלפי גולשים, הוא דוני הוייל (Hoyle) מ-My Damn Channel, סטודיו ואתר לתוכן וידאו מקורי שהקים רוב ברנט (Barnett), שהיה בעברו בתפקידים בכירים ברדיו ובטלוויזיה (MTV, VH1, CBS Radio).

My Damn Channel is an entertainment studio and new media platform created to empower artists to co-produce, distribute and monetize original, episodic video content. Programming is created by artists for the My Damn Channel site and for syndication on today’s most heavily-trafficked online communities and social networks. My Damn Channel gives its artists 100% creative control to develop their own brands and new storylines. My Damn Channel produces a diverse array of programming and… blah, blah, blah. Are you still reading this crap? This is the web age. People don’t read anymore.

מתוך What is My Damn Channel?

הנה כל שאר המדריכים, נכון לרגע זה:

eBay סגרו לדוני את המכירה, שהספיקה להגיע להצעה של 750$, ולכן הוא פתח את הפורום הזה »

ומי בכלל צריך פוטושופ כשאפשר לעשות את זה עם הצייר של הווינדוס:

כתבה מעניינת, שפורסמה בסופ"ש האחרון בניו-יורק טיימס, מספרת על מגמה הולכת וגוברת של עובדי משרד שבוחרים לאכול את ארוחת הצהריים שלהם מול המחשב, תוך צפייה בסטרימינג וידאו מסוגים שונים. הטרנד הוא חלק מתופעה רחבה יותר בשם Video Snacking - צריכה של קטעי וידאו קצרים בזמן לעיסת סנדוויץ'. העובדה, שבשעות הצהריים תעבורת האיטרנט עולה בחדות, אינה חדשה, אבל לאחרונה חברות המדיה החלו להבין שמדובר בפריים טיים החדש. תחנות טלוויזיה מקומיות מייצרות שידורי צהריים שמיועדים לאינטרנט בלבד, אתרי חדשות מתזמנים את מועדי הפרסום של כתבות וידאו בהתאם, ולמפרסמים נמכרים הספוטים של הצהריים במחירי פרימיום.

לדוגמא, יוצרי הוובקאסט הפופולרי Political Lunch, מצלמים את תוכניתם היומית בת ה-3 דקות, בשעה 10:00 בבוקר, נכנסים לעריכה של שעה וחצי ומספיקים להעלות את הסרטון לפני ארוחת הצהריים.

המדיום של האינטרנט הרבה יותר גמיש מהטלוויזיה - ניתן ללמוד הרבה על הרגלי הגלישה-צפייה של המשתמשים ולהגיב בהתאם ובמהירות. הסטטיסטיקה גם מספרת שהמפרסמים יוצאים מורווחים מכל הסיפור - הסיכוי שהצופים יגיבו לפרסמות ויבצעו רכישה, עולה ב-30% בשעות הצהריים.

יש הטוענים שה-Video Snacking פוגע בפרודוקטיביות של העובדים. מצד שני, במקום להמרח בחומוסיה למטה עם בטן מלאה ומוח מנמנם, הפורמט של הוידאו מאפשר לעובדים לשחרר את הידיים מהמקלדת ולהחזיק בסכין ומזלג, אבל לא מנתק את הישבן מהכיסא. העובדים טוענים שבצורה זו הם שומרים על השוווונג של העבודה ובכך משרתים נאמנה את האומה הקפיטליסטית, השטן וחבריו.

ניתן גם לחשוב שהתופעה יוצרת זרות במשרד ומחליפה את הבליסה המשותפת, אבל מסתבר שהעובדים מסנכרנים עם חבריהם את זמני הצפייה והתכנים, כך שכל עובד יושב בקיוביקלו, צופה בוידאו ומדי פעם צועק צעקות טוקבק לחלל האוויר. הסרטונים הטובים ביותר זוכים להיכנס לפנתיאון של הווי החברה ומספקים חומר רענן לבדיחות המשרד הפנימיות. מוזרים האמריקאים האלה… גם אצלנו זה ככה?

אפשר ללחוץ כאן ולקרוא את הכתבה. העניין דורש הרשמה, אבל ממש אין צורך לספק כתובת אימייל תקנית.

לינקים לשעת הצהריים הקרובה: