חברת ניירות הגלגול הצרפתית OCB, פצחה לאחרונה בקמפיין סרטונים אומנותי, לקידום האתר BlackThinking.com, שמקדם את מכירות חוברת האיורים Black Thinking collection, שמקדמת את ניירות הגלגול של החברה… אה? זה בכלל לא משנה, מה שמשנה הוא שהסרטונים מ-ע-ו-ל-י-ם. אז גלגלו לעצמכם איזה משהו (בילנצ'ס, לדוגמא) והיכנסו לעולם השחור של OCB: מייקינג עוף קצר באתר של הבמאי »
משרד פרסום: Road, ברצלונה (באמת שרציתי לתת לינק לאתר של המשרד, אבל לך תחפש בגוגל Road בברצלונה).
מאחורי הקמפיין והאתר, עומדת חברה בשם VeriSign, שמשווקת מערכת אבטחה (SSL) לעגלות קניות וירטואליות. הקמפיין מנסה להתמודד עם התופעה שגולשים יוצאים לקניות באינטרנט וברגע האחרון, שניה לפני הלחיצה על כפתור הרכישה, הם נוטשים את עגלתם המלאה, מהחשש שמערכת האתר לא מספיק מאובטחת.
האמת, שקצת קשה לגלות את הקשר בין VeriSign לקמפיין, באתר הרשמי של החברה לא מופיע שום קישור ובאתר הקמפיין, רק שלוחצים על הקישור My Sponsors מתחיל לצוץ לו הלוגו של החברה. מצד אחד, זה דורש המון אומץ וכיוצר, אני מאוד מעריך את זה. מצד שני, לא בטוח שזה יעשה את העבודה, הרי מעט מאוד גולשים יתאמצו עד כדי כך ויגיעו בכוחות עצמם אל הקישור הנ"ל… מצד שלישי, מעניין מה הייתה כמות הצפיות אם בסוף הסרטון היה מופיע 'דבר המפרסם'.
מה שבטוח, שאפו ל-McCann Erickson. הכתיבה, המשחק, הסגנון, הפסקול. מעולה.
עבודה של Anomaly למותג הדיבורית Jawbone של חברת Aliph:
ישנה כנראה איזו בעיתיות עם הסרט הזה - הוא לא מופיע בחשבון הטיוב ולא באתר של הקמפיין (למרות שכתוב שם '4 סרטים', יש שם רק שלושה).
הנה עוד שניים:
את הדיבורית עיצב Yves Behar (אני אפילו לא מנסה לתרגם את השם הזה) ואת הסרטים ביים סמואל בייר (Bayer), במאי קליפים אגדי, שביים בין השאר את הקליפ ל-Smells Like Teen Spirit של נירוונה (בייר טוען שנתנו לו לביים את הקליפ ההוא דווקא בזכות העובדה שהשואוריל שלו היה ממש גרוע). את עבודת הזריעה עושים Feed Company, אותה החברה שהזריעה לריי באן את Never Hide Films.
אגב, אנומלי מקבלים תמלוגים על כל מכירה של Jawbone.
* מעבר לפירוש המתבקש של Jawbone, שאומר 'עצם הלסת' או 'לסת תחתונה', מסתבר של Jawbone זה גם 'להשפיע ע"י שכנוע מוסרי'. מוזר.
אחת התעשיות הפורחות היום בארה"ב היא Virtual placement - החדרה בדיעבד של מוצרים ומותגים לטלוויזיה וסרטים, שנעשית לאחר שלב העריכה. הסכם הסופנסרשיפ עם מקדונלדס נסגר רק בתום הצילומים? אין בעיה - נשים על השולחן של טוני סופרנו ארוחת טייקאווי עם לוגו מנצנץ.
בסדר, בסדר, אני יודע Virtual placement זה הכי 2007. הטרנד של 2008 בתחום הוא שלא מעט חברות מפתחות פתרונות שיהפכו את ה-Product Placement להרבה יותר אינטואטיבי-אינטראקטיבי. אהבתם את הספה בסלון של סיינפלד? לחיצה על השלט והיא בדרך אליכם (מצטער על השימוש בסדרות שכבר לא רצות כדוגמאות. התנתקי מהכבלים. אין לי מושג מה רץ עכשיו).
אחד הפיתוחים המעניינים בתחום הוא של חברה בשם Compulsion, שמנסה להביא את הקונספט למקומו הטבעי - המחשב הביתי. צפית בקליפ באתר של מדונה ונדלקת על הנעליים שלה? תלחצי. ומה עם העגילים? תלחצי. ואופנוע? תלחצי. כל הלחיצות האלה יפתחו לכם רשימת קניות שתוביל לאתרים שונים שמספקים את המוצרים בהם חשקה נפשכם. הנה הפרזנטציה שלהם:
אני יודע שהם לא יקשיבו לי, אבל אם הם היו שואלים אותי, הייתי אומר להם שהגולשים לא צופים בקליפ של מדונה באתר של מדונה, הם צופים בו בטיוב ושהדבר הכי טוב, ש-Compulsion יכולים לעשות, הוא שת"פ עם אתרי הוידאו המובילים ולא להתמקד רק באתרים הפרטיים של המפרסמים או בעלי התוכן.
כל החידושים בתחום מעוררים שוב את השאלה - עד כמה זה מסוכן? האם מכירת האינטצ'ים על המסך בסרט הבא של ~במאי מוערך כלשהו~ תשפיע על ההחלטות האומנותיות בכל הקשור לתסריט, לצילומים, לעריכה וכו'?
זה מה שיש לדייויד לינץ' הגאון להגיד בנושא:
ואם כבר מדברים על Product Placement, מישהו שם לב שבפרק הראשון של הישרדות, אחד המשתתפים אמר: "אני כזה מפונק, לא יודע איך אסתדר פה, הרי כל החברים שלי מכירים אותי ויודעים שאני לא יכול בלי בקבוק הספרייט שלי ליד המיטה…". דקה וחצי אחרי זה הופיעה חסות של ספרייט ויצאו לפרסומות. מצמרר.
עדכון: הגולש Rich Text Editor מזכיר לי שאני צריך להתחיל לקרוא את ערוציהברנז'ה.
לאחרונה נתקלתי ב-Honeyshed, מעין הכלאה מוזרה (או לא) בין MTV ל-QVC (ערוץ הקניות האמריקאי), שעלתה לאוויר בסוף אוקטובר האחרון. האתר משדר "Live" רצף תכנים קצרים של בידור ממותג. מי שמתעקש יכול גם לדפדף בערוצי הארכיון השונים, לצ'טט עם הגולשים האחרים וכמובן לרכוש לעצמו ריפודים לישבן.
עדכון: העפתי את הוידאו עם הריפודים משום שהוא מתנגן אוטומטית ואין שום דרך לשנות את זה או לקשר ישירות אליו. העברתי אותו לעמוד פנימי כאן, ואני שם במקומו את קולאז' הבא:
לאתר אחראית Droga5 בראשות דייויד דורגה, קבוצת קריאטיב ניו-יורקית מבית פובליסיס. באתר של דורגה מציינים "אנחנו מאמינים שצרכנים אוהבים מותגים", האם זה מספיק בשביל שהם ישבו מול המחשב כל היום וייצפו בערוץ הקניות?
