The Viral Workshop

את הפוסט הקודם התחלתי בעצם לכתוב כדי להציג 2 ויראליות שמנסות למכור סלולרי עם מצלמת וידאו - הפרסומת הראשונה היא של נוקיה איתה נפתח הפוסט, זו הפרסומת השנייה:

4 שנים עברו בין הסרט של נוקיה לסרט של סמסונג ויש בהם מעט מן המשותף (אולי זה ששניהם מכילים בעלי חיים שחטפו?), אבל למרות ש-2 הסרטים משתמשים בטכניקה המוכרת של 'צילום חובבים', לסרט של סמסונג Production value גבוה - הוא נראה ועשוי מצויין ולדעתי גם מתאים לשידור בטלוויזיה. הבעיה היא שהוא לא כל כך הצליח ברמה הויראלית (בטוח לא כמו הסרט של נוקיה). בקמפיין המדובר סמסונג יצאו בסרטון נוסף, הפעם אחד שצולם בעזרת המכשיר המתפרסם, סרט סטופ-מושין שנראה כאילו נוצר ע"י הגולשים. דווקא הסרט הזה בשקל שבעים משך (רק ביו-טיוב) יותר מ-6.5 מיליון צופים:

אולי בגלל שסמסוג הכניסו (בסרטון הראשון) לתוך ה'צילום חובבים' אנימציה איכותית, אבל מוכרת, הם הפרו את ההסכם הלא כתוב בין המפרסמים הויראלים לצרכנים שלהם וכך הסרטון שהיה אמור לעשות לנו "וואו!" הפך לסתם "מגניב…".

מפרסמים רבים משקיעים לא מעט משאבים כדי לייצר סרטונים ריאלסטים איכותיים שעדיין משמרים את האלמנט הויראלי. אחת הפרסומות הקלאסיות מהסוג הזה היא דווקא של חברה שמספקת סטיסטיקות למפרסים ויראלים:

עוד קלאסיקה (מלפני עידן הטיובים) שנראה שלא נעשה בה שימוש באפקטים מיוחדים:

גם בספרייט אוהבים את הסגנון. הנה אחת קצת ישנה:

והנה אחת יותר חדשה:

ועוד אחת ממש טרייה:

במסגרת מלחמה ויראלית בין 3 רשתות גרמניות לכלי עבודה - יצא הסרטון הבא:

עבודת פוסט מעולה בפרסומת דנית לג'יפ הרוסי:

אחת ההפקות המרשימות מהתקופה האחרונה שייכת לקוויקסילבר:

ולסיום, אחת הפרסומות הטובות בסגנון היא דווקא ספוף עצמאי (מי שלא יודע מה קורה כשמערבבים מנטוס ודיאט קולה שילחץ כאן לפני הצפייה).

תגיות:AA, quicksilver, אהבה, ביקיני, בירה, ג'יפים, גרמנים, דיאט קולה, דנים, כוסיות, כלי עבודה, לאדה, מכוניות, מנטוס, מתיחות, נוקיה, נמלים, סטופ-מושין, סלולר, סמסונג, ספרייט, צילום חובבים, קייט סרפינג, קרלסברג, שלג, תאונות

פוסטים שאולי קשורים:

• איך אוכלים את העוגה ומכחישים את קיומה?
• סמוך על האינסטינקט של סמסונג
• מתקפה נוספת, הפעם ממוקדת
• לג'נגל
• התקפה ויראלית #8

במרץ 2003, הרבה לפני עידן הטיוב, השתחרר לאוויר האינטרנט הסרטון הבא:

ניתן היה רק לצפות שלמרות (ובגלל) הויראליות המוצלחת של הסרטון - צופים רבים התקוממו על גורלו המר של החתול המעופף. לא עבר זמן רב ונוקיה מיהרו להוציא הכחשה לקשר שלהם למעשה ה-"distasteful" של יוצרי הסרט. נוקיה טענה שחברת הפקה, שעבדה עם משרד הפרסום שלהם באוסטרליה, הציעה להם את הסרט אך הם דחו אותו באופן חד משמעי. למרות ההכחשה, לא חייבים להאמין לחברה. אני יכול רק להניח שהסרטון לא הזיק למכירות של נוקיה ולבטח לא למכירות של המלצמפון מדגם 3650, שהיה די חדשני לתקופה. גם אני מצאתי את עצמי לא פעם מציע ללקוחותיי פרסום ויראלי שיהיה עליהם להתנער ממנו כחלק מהאסטרטגיה הכללית.

שנה לאחר מכן, ראתה חברת הרכב 'פורד' כי טוב, ופתאום צצו להם 2 סרטונים:

גם כאן יצאה הכחשה משותפת לפורד ולחברת הפרסום Ogilvy & Mather, שטענה שהסרטון הנ"ל נפסל ולא הייתה שום כוונה לשחרר אותו. הסרטון הופק כחלק מקמפיין ויראלי ולאחר צפייה ראשונית בפרסומת הם מיהרו להגיד No way! יש שאומרים שפורד היו מאוד קולניים בהכחשותיהם הרבות ודאגו שכ-ו-ל-ם ישמעו על הפרסומת הנוראה שנפסלה והודלפה. מה שמוזר הוא שהפרסמות שכן שרדה את מבחן הצנזורה של פורד היא זו:

אחרי שפורד גמרו את כל החתולים והיונים, הגיעו אופל ומקאן אריקסון לחסל חשבון עם הכלבים, בויראלית שצולמה על-הדרך בזמן צילומי פרסומת לטלוויזיה:

לעומת פורד, שבנוסף להכחשות גם תרמו ל'ליגה להגנת החתול' רכב מסחרי למשך 6 חודשים, אופל הודיעו לכל המתחסדים שהם עומדים מאחורי הפרסומת. ככה זה שאבא שלך גרמני.

אחד הסרטים האפקטיביים והשנויים ביותר במחלוקת בתחום הויראלי היה הסרטון הזה שיצא בתחילת 2005:

גם כאן פולקסווגן מיהרו להכחיש כל קשר לסרטון, דאגו להגדיר אותו כ-Spoof ולתבוע את יוצריו, שגם הם הוציאו הודעה שהסרט נוצר לצורכי קידום עצמי ולא הייתה להם כוונה לשחרר אותו לאוויר העולם.
רק שכמה דברים מסרבים להסתדר עם הקו המאוחד של החברות:
1. איכות ההפקה של ה"ספוף" שנראה שצולם בפילם 35mm ונטען שעלה כ-40,000 פאונד. מי שילם?
2. העובדה שבאותה התקופה הלוגו של פולקסווגן הופיע באתר של Lee & Dan (היוצרים) לצד לוגואים של לקוחותיהם ה"אמיתיים".
3. למרות האיומים - Lee & Dan אף פעם לא נתבעו (פולקסווגן טענה שהיא מתקשה לאתר אותם).
חשוב גם לציין שהסרטון פרץ את הגבולות הוירטואלים והופיע במאות מהדורות חדשות בכל רחבי העולם (גם בישראל כמובן). מספר האיזכורים של המותג וחשיפה אליו הועצמה רבות במהלך אותה שנה. Self promotion או לא - נראה שכולם כאן נהנו ואכלו מהעוגה.

נראה גם שליצרני הרכב יש את הביצים הכי גדולות (או הכי טיפשות) בענף - ביולי השנה הבליחה לכמה רגעים הפרסומת הזו:

הפעם הלקוח באמת נבהל מגודל האשכים של עצמו, או יותר נכון מאשכיה של שלוחתו ההולנדית, שביחד עם משרד הפרסום BBDO ,Netherlands שחררו, כנראה בלי לחשוב פעמיים, את הויראלית המחשמלת הזו. כשבועיים לאחר שהופיע הסרטון, בעקבות מייל ששלח גולש שזעם, החבר'ה בקרייזלר ישבו כל הלילה ודאגו להעלים כל זכר לפרסום בטיוב. קשה להעריך אם התאגיד הספיק לקטוף או לחטוף מפרותיו של הוידאו, מה שבטוח הוא שזו לא הייתה הפעם הראשונה שהם "הסתבכו".

לקינוח, הרשו להציג את פרסומת טלוויזיה של פולקסווגן משנת 2006 שזכתה להצלחה ויראליות עצומה. למרות הופעה בלתי נשכחת של צפרדע וזבוב, הפרסומת הבאה, של DDB Berlin, לא עוררה את הארגונים המתחסדים. כנראה שצפרדע זה לא באמת חיה חמודה:

תגיות:Ogilvy, אופל, גולף, דודג', הכחשות, זבובים, חתולים, טרור, יונים, כלבים, מחבלים מתאבדים, מכוניות, מקאן אריקסון, נוקיה, נמלים, סטופ-מושין, סלולר, פולו, פולקסוואגן, פורד, צילום חובבים, צפרדעים, שנוי במחלוקת

פוסטים שאולי קשורים:

• Production value בצילום חובבים
• כלבלב אווווווו ביייי דיייי באאאאאם באאאאאם!!!!!!!!
• התקפה ויראלית #8
• כלבדג
• רובוטריקים

מעט מאוד אפשר לחדש שלא כבר נכתב על הפרסומת המעולה הזו:

רבים ניסו ועדיין ומנסים לפצח את הסוד של הפרסום הויראלי. בפרסומת הזו כמעט ואין שום דבר ויראלי על נייר (אולי חוץ מאלמנט ההפתעה).
מה בעצם הופך את הפרסומת הזו לכל כך טובה? האם היא מצליחה לשרת את המותג? כשדיברתי על הפרסומת עם אנשים מעט פחות אובססיביים קולפולסיביים ממני, כולם מאוד אהבו אותה, אך רובם ככולם לא ידעו להגיד מה היא מנסה למכור. אולי זה בגלל שקדבורי כמותג לא הצליחו לעשות חדירה משמעותית לישראל. אבל מה הפרסומת עשתה למכירות בבריטניה, שם קדבורי היא אחת מחברות השוקולד המובילות? האם מספיק שכולם קוראים לפרסומת 'הגורילה של קדבורי' כדי לחזק את החשיפה? אולי. מה שבטוח - זו אחת הפרסומות עם הכי הרבה ספופים, רימיקסים ונסיונות שונים לרכב על הגל, לדוגמא:

גם בחברת החזיות Wonderbra ניסו לנצל את הויראליות של הגורילה ולמשך כמה ימים הם זכו למספר נאה של צפיות (הרי ציצים תמיד מוכרים), אבל אז באה חרב זכויות היוצרים וערפה לסרטון את הראש (אף אחד שם לא טרח לשלם לפיל קולינס). Wonderbra בחרו לחסוך את הכסף והעיפו את הסרטון מהטיוב. למזלכם (או לא) יש אנשים "אובססיביים קולפולסיביים" שמחזיקים בסרטון (אני):

רק חבל שהיא לא יודעת לתופף…

אגב, מה שבטוח שלפיל קולינס הסיפור הזה עשה ממש טוב. לא רק שהוא קיבל צ'ק שמן מהחבר'ה של השוקולד, הוא גם לראשונה מזה 20 שנה חזר לטבלת ההשמעות בבריטניה. איך אומרים אקו"ם באנגלית?

תגיות:Fallon, Wonderbra, הלבשה תחתונה, חיות, מזון ומשקאות, ספוף, ציצים, קדבורי, רוכבים על הגל, שוקולד

פוסטים שאולי קשורים:

• מישהו אמר גורילה? לא לא לא לא לא לא לא לא לא לא
• יש לך בוטנים לעשות את זה?!
• התקפה ויראלית #7
• התקפה ויראלית #1
• בננות

שימו לב לג'גלרסטים הבאים:

המשותף לשלושתם, חוץ מחוסר מזל כמובן, היא כתובת האינטרנט שמוטבעת על וידאו.
אלה שאינם דוברי רוסית, יתקשו להבין מה עומד מאחורי האתר הנ"ל, אבל דבר אחד קופץ לכל עין - הלוגו של סמסונג. בירור מעמיק מבהיר שבעזרת שלושת הסרטונים אלה מבקשת סמסוג למשוך גולשים לאתר שמטרתו להחדיר מכשיר סלולרי חדש המאפשר שימוש בשני כרטיסי SIM בו-זמנית. כלומר, המכשיר מיועד לסוג אנשים שנאלצים להחזיק בשני סלולרים - האחד פרטי והשני של העבודה.
אז מה בעצם המסר שמוכרים לנו כאן? אין צורך לג'נגל בין 2 טלפונים כשאפשר להשתמש במכשיר אחד? כנראה.

מבחינה ויז'ואלית, אני באופן אישי, מאוד אוהב ויראליות שנראות כמו צילום חובבים. הן מדברות בשפה של האינטרנט והדיון על ה'אמיתיות' שלהן מעורר את הגולשים ומעלה את כמות הצפיות (ובמקרה הזה, סמסונג גם מוכרת על-הדרך את מצלמת ה-3.2 מגה פיקסל של המכשיר). השאלה הגדולה היא - כמה גולשים באמת יטרחו להקליד את הכתובת שמופיעה בסרטון ובכך ייחשפו למותג? סמסונג עשו כאן צעד מאוד אמיץ (אולי טיפשי) בכך שהסכימו להעלות את הסרטונים ללא מסר ברור. אולי העלות הנמוכה יחסית של ההפקה איפשרו לזה לקרות. האם בקמפיין הטלויזיוני הם סמכו על הצופים שייתאמצו להכנס לאתר? התשובה היא לא - שם הם עלו בשלושה טיזרים מופקים כהלכה ובפרסומת קלאסית ודי מפגרת. ניתן לצפות בכל באתר (הלינק שלישי למטה).

תגיות:אסונות, סלולר, סלפסטיק, סמסונג, צילום חובבים

פוסטים שאולי קשורים:

• Production value בצילום חובבים
• סמוך על האינסטינקט של סמסונג
• מזל טוב לרועי דותן*
• חשיפה
• איך אוכלים את העוגה ומכחישים את קיומה?

אפשר להגיד שתינוקות הם הכוכבים התמימים ביותר של הטיוב.
אני רק יכול להניח שהבן של אולג מקזחסטן אף פעם לא תיכנן להיות כוכב כבר בגיל כל כך צעיר.

עם 31,397,694 צפיות, הקטן הנ"ל כבר לא יכול לצאת לטיול בעגלה בלי משקפי שמש ופאה.

רק חודשיים אחריו הגיח לעולם (הוירטואלי) איתן בן ה-9 חודשים:

איתן זכה לכמעט 7 מיליון צפיות והפך גם הוא לכוכב ויראלי.

חברה מסחרית אחת החליטה לרכב על הגל והפיקה סדרת פרסומות בשקל שבעים.
אפילו איתן, שרוצה להיות כוכב לפחות כמו הבן של אולג, הסכים להתמסחר ולשתף פעולה:

ולסיום, לפני שבועיים פרץ לטיוב כוכב חדש:

עם יותר מחצי מיליון צפיות (עד היום) האם הוא יצליח לשחזר את ההצלחה של איתן והבן של אולג?

רוצים עוד? התינוקות של הטיוב - רשימת עשרת הגדולים »

תגיות:AIG, מצחיק, רוכבים על הגל, תינוקות

פוסטים שאולי קשורים:

• שוקולד גורילה
• מישהו אמר גורילה? לא לא לא לא לא לא לא לא לא לא
• התקפה ויראלית #4
• התקפה ויראלית #17
• התקפה ויראלית #16

(עודכן בתאריך ה-13 באוקטובר 2010)

אי-אז, במרץ 2006, עוד לפני שלגמרי הבנו מה זה YouTube, בימים הראשונים להקמת מחלקת הוידאו של The Box, זכינו במכרז להפקת פרסומת ויראלית עבור דפי זהב:

(קריאייטיב והפקה: The Box | במאי: יוני ציגלר)

בשנת 2007, הקמנו (יוני ציגלר ושושי ואודי הפקות) את The Viral Workshop, חברת בת לקריאייטיב והפקה מבית שושי ואודי הפקות:

(הפקה: The Viral Workshop | במאי: יוני ציגלר)

מתחילת 2008 ועד אמצע שנת 2009, הבלוג שימש את מטרתו המקורית, כפי שכתבנו אז: "במסגרת עבודתנו, יוצא לנו להיתקל בהמון חומרים מעוררי השראה. הבלוג הזה יהיה המקום שלנו לשתף אתכם בחומרים שאספנו, בתקווה לעורר את המודעות ולנסות להפריח את השממה המקומית בתחום הפרסום הויראלי."

ואפילו נתנו הסבר למושג שאז לא כולם הבינו:
"פרסום ויראלי: פרסום שמעורר באזז, בעל תוכן שבדר"כ לא מתאים למדיה המסורתית (טלוויזיה לדוגמא), שמופץ בערוצים לא אורתודוקסים, כגון אתרי אינטרנט ו-e-mail forwards תמימים בין חברים. לפעמים פרסום ויראלי נמנע מלהיות מפורש לגבי המוצר אותו הוא מקדם ולעיתים לא ברור שמדובר בפרסומות כלל. חברות לא מעטות נוטות לערפל את הקשר בינן לבין הסרטונים הויראלים שנקשרים בשמן ולפעמים טוענות שהפרסום לא אושר על-ידן או שצונזר והודלף בטעות, דבר המוסיף לויראליות וליחסי הציבור של הסרטון."

אנחנו לא יודעים אם הצלחנו להפריח את השממה, אבל ללא ספק המודעות לפרסום ויראלי חילחלה עמוק לתוך משרדי הפרסום הגדולים, שהתאהבו בז'אנר ואפילו העזו לשחק איתו (ואיתנו) על מסך הטלוויזיה:

(מתוך הקמפיין 'תפוצ'יפס - זה תפוח אדמה בשקית' | משרד פרסום: שלמור אבנון עמיחי Y&R | הפקה: שושי ואודי הפקות | במאי: יוני ציגלר)

כיום, The Viral Workshop הוא שם המותג שמאגד תחתיו את כל ההפקות המסחריות (בתחום הפרסום והמוזיקה) בבימויו של יוני ציגלר ובליווי מקצועי וקריאייטיבי של שושי ואודי הפקות.

והבלוג? הבלוג משמש בימים אלו כארכיון לדברים שאהבנו אז וככלי לעדכון על הפרוייקטים החדשים שלנו. אנחנו יודעים שלא מעט גולשים היו מכורים לפוסטים היומיים שלנו ולסרטים שהבאנו מרחביו הגלוב (וגם אנחנו קצת מתגעגעים לימים ההם), אז אנחנו מבטיחים (שאולי) ביום שנפרוש ונצא לפנסיה (או אולי קצת לפני) נחזור לעדכן את הבלוג הזה עם עוד תופינים תדירים.

עד שזה יקרה,

-

-

-
גימל ממליצה:

1. הרשמו לעדכונים במייל או ב-RSS, כאן בבר השמאלי »

2. הצטרפו לקבוצת הפייסבוק שלנו »

3. בקרו באתר שלנו והרשמו לעדכונים גם שם »

תגיות:יוני ציגלר

פוסטים שאולי קשורים:

• תפרוורדו את זה!
• תפוצ'יפסינג
• שנה שנה
• פרסומת שצונזרה ;)
• פוסט פסח שמח