אולי אני עדיין ב-High, מהחינאווי שטרפתי אתמול, אבל זה נראה לי אחד הדברים הטובים שראיתי לאחרונה:
יש גם את הגרסא המלאה שקצת אני פחות אוהב:
הפרסומת הזו של Ogilvy Toronto, שיצאה במחוז אלברטה (קנדה) באביב 2007, היא בעצם פרסומת למוצר שלא בדיוק קיים… כלומר, את מותג הדגני הבוקר Shreddies, ניתן למצוא על המדפים, אבל גרסאתו היהלומית לעולם לא שוחררה, וחבל. זה בטוח יותר טעים מסתם Shreddie מרובע. הנה, תראו מה האנשים האמיתיים (באמת!) האלה חושבים, כחלק מקמפיין המשך, שהשתחרר לפני כמה ימים בכל קנדה:
שימו לב למוזיקה המתקתקה, מדובר בייצוא הלוהט ביותר כרגע של המוזיקה הישראלית - קוראים לה יעל נעים, היא כוכבת בצרפת, ואני מהמר שהליהוק מוזיקלי של אפל יעזור לה מאוד במכירות בשאר העולם (ליעל, לא לאפל. לאפל לא צריך לדאוג).
הנה הקליפ של השיר, שעומד כרגע על יותר ממיליון צפיות ביו-טיוב:
מכירים את זה שהטלפון מצלצל ועל הקו אתה שומע את המפיק של הסרט שלך נוסע באוטו ורב עם אישתו? לא? לי זה קרה כבר מספר פעמים. יצא ככה שאדון מפיק מתקתק את הקונטקטים בפלאפון שלו בשפה האנגלית וככל הנראה הוא לא מכיר אנשים ששמם מתחיל ב-Z, כך, מבלי שנתבקשתי לתת על זה את הדעת, הפכתי להיות הרשומה האחרונה בספר הטלפונים שלו, ואז, אם הוא בטעות מתיישב על המכשיר, לאחר שכח לנעול את המקשים, 2 הזזות ישבן והפלאפון מיד מחייג אליי ואני זוכה לעוד הזדמנות להאזין לחייו הפרטיים.
בבלגיה החליטו להילחם בתופעה, או יותר נכון לנצל אותה למטרות טובות. הליגה למען העיוורים, בשיתוף עם Duval Guillaume, העלו לאוויר, לפני כמה חודשים, את התשדיר הזה:
סחטיין עליהם!
הנה הסיפור המלא מאחורי הקמפיין:
הייתי שואל - מי ירים את הכפפה ויצא בקמפיין כזה בארצנו הקטנטונת, אבל, בתור אומה של מכורי סלולרי, כולנו יודעים שרוב השיחות הלא רצוניות מתרחשות בכלל בלחיצה כפולה על ה-SEND, למספר האחרון שאליו התקשרתם, ובקשר לזה אין הרבה מה לעשות.
אחת התעשיות הפורחות היום בארה"ב היא Virtual placement - החדרה בדיעבד של מוצרים ומותגים לטלוויזיה וסרטים, שנעשית לאחר שלב העריכה. הסכם הסופנסרשיפ עם מקדונלדס נסגר רק בתום הצילומים? אין בעיה - נשים על השולחן של טוני סופרנו ארוחת טייקאווי עם לוגו מנצנץ.
בסדר, בסדר, אני יודע Virtual placement זה הכי 2007. הטרנד של 2008 בתחום הוא שלא מעט חברות מפתחות פתרונות שיהפכו את ה-Product Placement להרבה יותר אינטואטיבי-אינטראקטיבי. אהבתם את הספה בסלון של סיינפלד? לחיצה על השלט והיא בדרך אליכם (מצטער על השימוש בסדרות שכבר לא רצות כדוגמאות. התנתקי מהכבלים. אין לי מושג מה רץ עכשיו).
אחד הפיתוחים המעניינים בתחום הוא של חברה בשם Compulsion, שמנסה להביא את הקונספט למקומו הטבעי - המחשב הביתי. צפית בקליפ באתר של מדונה ונדלקת על הנעליים שלה? תלחצי. ומה עם העגילים? תלחצי. ואופנוע? תלחצי. כל הלחיצות האלה יפתחו לכם רשימת קניות שתוביל לאתרים שונים שמספקים את המוצרים בהם חשקה נפשכם. הנה הפרזנטציה שלהם:
אני יודע שהם לא יקשיבו לי, אבל אם הם היו שואלים אותי, הייתי אומר להם שהגולשים לא צופים בקליפ של מדונה באתר של מדונה, הם צופים בו בטיוב ושהדבר הכי טוב, ש-Compulsion יכולים לעשות, הוא שת"פ עם אתרי הוידאו המובילים ולא להתמקד רק באתרים הפרטיים של המפרסמים או בעלי התוכן.
כל החידושים בתחום מעוררים שוב את השאלה - עד כמה זה מסוכן? האם מכירת האינטצ'ים על המסך בסרט הבא של ~במאי מוערך כלשהו~ תשפיע על ההחלטות האומנותיות בכל הקשור לתסריט, לצילומים, לעריכה וכו'?
זה מה שיש לדייויד לינץ' הגאון להגיד בנושא:
ואם כבר מדברים על Product Placement, מישהו שם לב שבפרק הראשון של הישרדות, אחד המשתתפים אמר: "אני כזה מפונק, לא יודע איך אסתדר פה, הרי כל החברים שלי מכירים אותי ויודעים שאני לא יכול בלי בקבוק הספרייט שלי ליד המיטה…". דקה וחצי אחרי זה הופיעה חסות של ספרייט ויצאו לפרסומות. מצמרר.
עדכון: הגולש Rich Text Editor מזכיר לי שאני צריך להתחיל לקרוא את ערוציהברנז'ה.
החזית המרכזית, בקמפיין השביתה של גילדת התסריטאים של אמריקה, היא בעצם גם הסיבה למאבק - האינטרנט.
בעקבות העובדה שכל תסריטאי האיגוד הם כרגע בחזקת מובטלים, נוצרה מערכת משומנת של הפקות ווב שמשרתת באופן כמעט יומיומי את הקמפיין. מעבר לתיעוד דוקומנטרי והפקות בשקל שמצולמות בצעדות המחאה של השובתים, ישנם גם כמהסרטוניםסמימושקעים ששוים צפייה. הנה שניים מהם:
הסרטון הזה הוא חלק מסדרה עטורת כוכבים בת 30 פרקים (נכון לרגע זה).
והנה עוד סרטון שהופיע לפני כמה ימים:
הטוקבקסטים לא נשארים בשקט. חלקם מביע תמיכה בשובתים, אבל אחרים זועמים. שידורן סדרות רבות הופסק או עתיד להיפסק בעקבות המחסור בתסריטים ולמעריצים רבים לא אכפת מהמאבק. אולי זו הסיבה שלאחרונה, החליט מטה המאבק לנסות לשתף את הגולשים בקדחת היצירתית והכריז על תחרות UGC במסורת הטרנד העולמי.
ובישראל, האם קמפיין האינטרנט של השובתים באמריקה יכול ללמד משהו את השובתים שלנו? כמה חברים מאוניברסיטת בן גוריון, מנסים לתרום את חלקם למאבק המרצים, בעזרת סדרה של 5 סרטונים לא מאוד ויראלים. הייתי שם פה איזה אחד, אבל לצערי אין שום דבר שראוי.
לקינוח, שביתת הכותבים השפיעה השנה גם על ברכות החג המסורתיות של התעשייה ההוליוודית. Katalyst Films, חברת ההפקות של אשטון קוצ'ר, שיחררה את הסרטון הזה לכבוד חג המולד:
שימו לב לדיסקליימר בסוף הסרטון.
