התקפה ויראלית #4
יום שישי, 08 בפברואר 2008הזמן קצר והסרטונים מרובים, בואו נתחיל:
סרט טבע מגרמניה:
משרד פרסום: Scholz & Friends Berlin
שמעתם פעם על אדי דסלר?
משרד פרסום: 180 \ TBWA
ובמעבר חד למתחרים, הפרסומת לפיפא סטריט מההתקפה הקודמת, מעלה באוב את הויראלית הזו:
משרד פרסום: Wieden+Kennedy
יש גם גרסא הודית מעולה:
משרד פרסום: JWT Bangalore
ואם כבר להעלות באוב, קבלו קלאסיקה משוגעת שגיא שלח לי:
במאי: מוטי קישנבאום(!) (נחשב לקליפ הישראלי הראשון שמשתמש בסיפור ולא בלהקה מנגנת)
ואם מדברים על קליפים פורצי דרך, הרכיבו משקפיים סטריאוסקופיות וצפו בקליפ החדש והתלת מימדי של מיסי אליוט:
הם אומרים שזה קליפ התלת הראשון בהסטוריה. במאי: Dave Meyers
נחזור לפרסומות, הנה עוד אחד מ-Wieden + Kennedy, הפעם מהסניף הלונדוני:
לא כל כך מבין את הקשר למותג בויראלית הספרדית הזו:
הכתובית אומרת: "מרחוק הכל נראה טוב".
להקה בשם Eels רצתה לשדר פרסומת, בת 7 שניות, לאלבום החדש שלה, במהלך הפסקת המחצית של הסופרבול, אבל היו חסרים להם 600,000$ (לפי חישוב של 100,000$ לשניה), אז הם ביקשו לשדר רק את השנייה הראשונה:
ב-NFL טענו שהם צריכים למצוא 29 מפרסמים אחרים שיקנו את השניות הנותרות בסלוט, ושגם זה לא ממש אופציה משום ש-30 פרסומות ב-30 שניות עלולות לגרום להתקפים אפילפטיים בכל רחבי הגלובוס. הפרסומת כמובן לא שודרה, אבל הלקה זכתה להמון יחסי ציבור.
קבלו את צ'רלי והארי - כוכבי יו-טיוב עולים, עם יותר מ-5 מיליון צפיות:
סרטון ויראלי מבית DeclareYourself.com שקורא לצעירים בארה"ב להצביע בבחירות הבאות:
מומלץ במיוחד לחובבי McLovin.
אלה הן הצרות של האמריקאים, לנו יש צרות אחרות: המזבלה חושפים ספוף ראוי (עם משחק קצת פחות ראוי) לתשדיר הפאשיסטי של יהושוע TBWA:
עד כאן ההתקפה הויראלית לסוף השבוע הזה. מכאן והלאה, הצפייה על אחריותכם בלבד!
פרסומת פורנו לסוג של תפוצ'יפס: תשדיר עבור דיור מוגן לקשישים, של המפלגה הסוציאלית בהולנד, שהולך הרבה יותר רחוק מהחיקוי הישראלי שלו: שיהיה שבוע פורה לכולנו.
הפרסמות מופיעה בסרטו החדש של רוקו סיפרדי.
פוסטים שאולי קשורים:
אימפולסיבי קומפולסיבי
יום שני, 14 בינואר 2008אחת התעשיות הפורחות היום בארה"ב היא Virtual placement - החדרה בדיעבד של מוצרים ומותגים לטלוויזיה וסרטים, שנעשית לאחר שלב העריכה. הסכם הסופנסרשיפ עם מקדונלדס נסגר רק בתום הצילומים? אין בעיה - נשים על השולחן של טוני סופרנו ארוחת טייקאווי עם לוגו מנצנץ.
בסדר, בסדר, אני יודע Virtual placement זה הכי 2007. הטרנד של 2008 בתחום הוא שלא מעט חברות מפתחות פתרונות שיהפכו את ה-Product Placement להרבה יותר אינטואטיבי-אינטראקטיבי. אהבתם את הספה בסלון של סיינפלד? לחיצה על השלט והיא בדרך אליכם (מצטער על השימוש בסדרות שכבר לא רצות כדוגמאות. התנתקי מהכבלים. אין לי מושג מה רץ עכשיו).
אחד הפיתוחים המעניינים בתחום הוא של חברה בשם Compulsion, שמנסה להביא את הקונספט למקומו הטבעי - המחשב הביתי. צפית בקליפ באתר של מדונה ונדלקת על הנעליים שלה? תלחצי. ומה עם העגילים? תלחצי. ואופנוע? תלחצי. כל הלחיצות האלה יפתחו לכם רשימת קניות שתוביל לאתרים שונים שמספקים את המוצרים בהם חשקה נפשכם. הנה הפרזנטציה שלהם:
אני יודע שהם לא יקשיבו לי, אבל אם הם היו שואלים אותי, הייתי אומר להם שהגולשים לא צופים בקליפ של מדונה באתר של מדונה, הם צופים בו בטיוב ושהדבר הכי טוב, ש-Compulsion יכולים לעשות, הוא שת"פ עם אתרי הוידאו המובילים ולא להתמקד רק באתרים הפרטיים של המפרסמים או בעלי התוכן.
כל החידושים בתחום מעוררים שוב את השאלה - עד כמה זה מסוכן? האם מכירת האינטצ'ים על המסך בסרט הבא של ~במאי מוערך כלשהו~ תשפיע על ההחלטות האומנותיות בכל הקשור לתסריט, לצילומים, לעריכה וכו'?
זה מה שיש לדייויד לינץ' הגאון להגיד בנושא:
ואם כבר מדברים על Product Placement, מישהו שם לב שבפרק הראשון של הישרדות, אחד המשתתפים אמר: "אני כזה מפונק, לא יודע איך אסתדר פה, הרי כל החברים שלי מכירים אותי ויודעים שאני לא יכול בלי בקבוק הספרייט שלי ליד המיטה…". דקה וחצי אחרי זה הופיעה חסות של ספרייט ויצאו לפרסומות. מצמרר.
עדכון: הגולש Rich Text Editor מזכיר לי שאני צריך להתחיל לקרוא את ערוצי הברנז'ה.
תגיות:Compulsion, Product Placement, Virtual placement, דייויד לינץ', הישרדות, ספרייט, תוכן שיווקיפוסטים שאולי קשורים:
Production value בצילום חובבים
יום ראשון, 23 בדצמבר 2007את הפוסט הקודם התחלתי בעצם לכתוב כדי להציג 2 ויראליות שמנסות למכור סלולרי עם מצלמת וידאו - הפרסומת הראשונה היא של נוקיה איתה נפתח הפוסט, זו הפרסומת השנייה:
4 שנים עברו בין הסרט של נוקיה לסרט של סמסונג ויש בהם מעט מן המשותף (אולי זה ששניהם מכילים בעלי חיים שחטפו?), אבל למרות ש-2 הסרטים משתמשים בטכניקה המוכרת של 'צילום חובבים', לסרט של סמסונג Production value גבוה - הוא נראה ועשוי מצויין ולדעתי גם מתאים לשידור בטלוויזיה. הבעיה היא שהוא לא כל כך הצליח ברמה הויראלית (בטוח לא כמו הסרט של נוקיה). בקמפיין המדובר סמסונג יצאו בסרטון נוסף, הפעם אחד שצולם בעזרת המכשיר המתפרסם, סרט סטופ-מושין שנראה כאילו נוצר ע"י הגולשים. דווקא הסרט הזה בשקל שבעים משך (רק ביו-טיוב) יותר מ-6.5 מיליון צופים:
אולי בגלל שסמסוג הכניסו (בסרטון הראשון) לתוך ה'צילום חובבים' אנימציה איכותית, אבל מוכרת, הם הפרו את ההסכם הלא כתוב בין המפרסמים הויראלים לצרכנים שלהם וכך הסרטון שהיה אמור לעשות לנו "וואו!" הפך לסתם "מגניב…".
מפרסמים רבים משקיעים לא מעט משאבים כדי לייצר סרטונים ריאלסטים איכותיים שעדיין משמרים את האלמנט הויראלי. אחת הפרסומות הקלאסיות מהסוג הזה היא דווקא של חברה שמספקת סטיסטיקות למפרסים ויראלים:
עוד קלאסיקה (מלפני עידן הטיובים) שנראה שלא נעשה בה שימוש באפקטים מיוחדים:
גם בספרייט אוהבים את הסגנון. הנה אחת קצת ישנה:
והנה אחת יותר חדשה:
ועוד אחת ממש טרייה:
במסגרת מלחמה ויראלית בין 3 רשתות גרמניות לכלי עבודה - יצא הסרטון הבא:
עבודת פוסט מעולה בפרסומת דנית לג'יפ הרוסי:
אחת ההפקות המרשימות מהתקופה האחרונה שייכת לקוויקסילבר:
ולסיום, אחת הפרסומות הטובות בסגנון היא דווקא ספוף עצמאי (מי שלא יודע מה קורה כשמערבבים מנטוס ודיאט קולה שילחץ כאן לפני הצפייה).
