מכייוון שנתתי לדורי גישה למאחורה של הבלוג, כדי שיעזור לי בכמה עניינים טכניים, יש לי את הסיבה לחשוד שהוא מדליף לגיא איזה פוסטים יושבים פה על הטיימר. הנה סרטון שנחטף מתחת לאפי ופורסם בתחילת השבוע במזבלה:
הסיבה שהצילום נראה אותנטי, היא שהוא אכן כזה… טוב, את הג'יפ הוסיפו בפוסט:
השוט המקורי צולם לאחרונה בניו-זילנד וזכה לכיסוי תקשורתי. Colenso 99 קפצו על ההזדמנות ויצרו את הפרסומת החמודה הנ"ל. נייס.
עם\בלי קשר, Cutwater, הכוכבים הצעירים והמנצנצים של מסאן פרנסיסקו, השתלטו בשנה שעברה על התקציב של Jeep בארה"ב וזה מה שהם הוציאו תחת ידם:
* הערה: הפוסט הנ"ל והפוסטים שיופיעו במהלך השבועות הקרובים הינם פוסטים שנכתבו בתחילת אוגוסט ועדיין לא התפרסמו. בעקבות אירועים שונים, אני שוקל להפסיק לכתוב בבלוג. אשמח לשמוע קצת מהקוראים, כאן בתגובות. אני יודע שאנשים רבים קוראים את הבלוג, אבל חסרה כאן אווירה של קהילה. אם הדברים ישתנו, אולי אשקול מחדש את הסגירה.
הוידאו המרשים הזה הופיע לפני 5 ימים וכבר הספיק לעבור יותר מ-1.1 מיליון צפיות בטיוב:
Improv Everywhere, הקבוצה מאחורי הסרטון, פועלת בניו-יורק כבר 6 שנים וקמה במטה "לעורר כאוס ושמחה" במקומות ציבוריים. IE כבר הספיקו לבצע יותר מ-70 משימות מהסוג ואחת הטובות שבהן היא - Even Better Than The Real Thing, בה הם התחזו ל-U2 והופיעו על גג מול המדיסון סקוור גארדן, כמה שעות לפני ש-U2 האמיתיים הופיעו בו:
רוב הפעולות של IE הן חלק מתופעה חברתית רחבה בשם Flash mob, שהחלה ב-2003 ומנצלת את כוחה של האיטרנט בכדי ליצור התגודדויות קהל המוניות-פתאומיות-מתוכננות במקומות ציבוריים. הפעולה המוצלחת הראשונה (הנסיון הקודם לה נכשל בעקבות טיפ מודיעיני) הייתה התגודדות של יותר מ-100 משתתפים מסביב לשטיח יוקרתי במיוחד, במחלקת השטיחים של מייסיס, שטענו שברצונם לקנות שטיח-אהבה לקומונה שלהם, שאחד מעקרונותיה היא שכל הקניות נעשות בהסכמה הדדית של כל חבריה.
יש להניח, שלא ירחק היום וחברות מסחריות ינסו לרכוב על הטרנד ולייצר פעולות Flash mob לצרכי קידום מכירות. הנה כבר דוגמא להשפעה הסגונונית של הטרנד, בפרסומת ספרדית לסיאט איביזה:
ואם אנחנו כבר פה, הנה פרסומת נוספת מהקמפיין:
ששאבה את השראתה מהקליפ הקלאסי הזה, שביים יהודי צעיר בשם אדם שפיגל, הידוע יותר בכינויו ספייק ג'ונז:
מעט מאוד אפשר לחדש שלא כבר נכתב על הפרסומת המעולה הזו:
רבים ניסו ועדיין ומנסים לפצח את הסוד של הפרסום הויראלי. בפרסומת הזו כמעט ואין שום דבר ויראלי על נייר (אולי חוץ מאלמנט ההפתעה).
מה בעצם הופך את הפרסומת הזו לכל כך טובה? האם היא מצליחה לשרת את המותג? כשדיברתי על הפרסומת עם אנשים מעט פחות אובססיביים קולפולסיביים ממני, כולם מאוד אהבו אותה, אך רובם ככולם לא ידעו להגיד מה היא מנסה למכור. אולי זה בגלל שקדבורי כמותג לא הצליחו לעשות חדירה משמעותית לישראל. אבל מה הפרסומת עשתה למכירות בבריטניה, שם קדבורי היא אחת מחברות השוקולד המובילות? האם מספיק שכולם קוראים לפרסומת 'הגורילה של קדבורי' כדי לחזק את החשיפה? אולי. מה שבטוח - זו אחת הפרסומות עם הכי הרבה ספופים, רימיקסים ונסיונות שונים לרכב על הגל, לדוגמא:
גם בחברת החזיות Wonderbra ניסו לנצל את הויראליות של הגורילה ולמשך כמה ימים הם זכו למספר נאה של צפיות (הרי ציצים תמיד מוכרים), אבל אז באה חרב זכויות היוצרים וערפה לסרטון את הראש (אף אחד שם לא טרח לשלם לפיל קולינס). Wonderbra בחרו לחסוך את הכסף והעיפו את הסרטון מהטיוב. למזלכם (או לא) יש אנשים "אובססיביים קולפולסיביים" שמחזיקים בסרטון (אני):
רק חבל שהיא לא יודעת לתופף…
אגב, מה שבטוח שלפיל קולינס הסיפור הזה עשה ממש טוב. לא רק שהוא קיבל צ'ק שמן מהחבר'ה של השוקולד, הוא גם לראשונה מזה 20 שנה חזר לטבלת ההשמעות בבריטניה. איך אומרים אקו"ם באנגלית?
