הסדרה, ששוחררה ב-1998, אכן יצרה את הבאזזזז המבוקש והעלתה משמעותית את מספר הכניסות לאתר, אבל לא את המכירות. גורמים בחברה טענו, שהפרסומות, מבית Cliff Freeman and Partners, היו כל כך דומיננטיות בפני עצמן, שהצופים פשוט פספסו את העובדה ש-Outpost.com מוכרים "Computer Stuff".
אגב, ב-2001 נרכשה החברה ע"י Fry's Electronics ובעצם הפכה להיות Frys.com.
2 ויראליות ישנות שמגיעות אלינו מ-DDB Nantes (צרפת):
ועלדרך - אחת נחמדה של Serviceplan מגרמניה:
זוכרים את בוגרת לימודי ההוראה שתובעת את Q2 Entertainment ו-Szul.com ב-5 מיליון $, בטענה שהויראלית שבה השתתפה פוגעת בשמה הטוב? קבלו סיפורה של שרה גרין, מורה בביה"ס היסודי סטוקפורט, שבסטוקפורט, אנגליה. השבוע התפרסם ששרה חטפה בעיטה בישבנה החטוב והושעתה מתפקידה, ע"י אנדרו צ'יקן, מנהל ביה"ס בעל השם הגאוני. זאת הסיבה לסקנדל:
שרה, בתפקיד האובייקט הראשון, שמתנה אהבים כנים ומסורים, בפורנו-סומת הויראלית הזו, הצליחה לשרוד קצת יותר משנה כמורה, עד שתלמידיה החרוצים דגו את השלד מעברה, בעזרתו האדיבה של הטיוב. את הפרסומת צילמה גרין בתקופת לימודיה, שנתיים לפני שהחלה לעבוד בביה"ס יוקרתי, אבל ההורים המטקבקים טוענים שסמי-פורנו או לא, הילדה אפילו ידעה לאיית, אז מה פתאום היא מלמדת אנגלית.
והרי לפניכם עוד דוגמא נפלאה לחיי הנצח של הפרסום הויראלי, כך שלכל פרסומת טובה (ואפילו רעה, במקרה הזה) יש סיכוי לגלים נוספים של באזזז, אם בסקנדלים ואם בסתם לינקוק באיזה בלוג פופולרי.
* הכותרת היא ציטוט מתוך שיר של להקת היפ הופ ויראלית בהתהוות.
בהמשך לפוסט הקודם, חברת הפרסום HHCL, שהפכה ב-2006 ל-United London וסגרה לאחרונה את הבסטה, הייתה אחראית לכמה מן הפרסמות ההזויות והשנויות במחלוקת שיצאו בבריטניה בשנות התשעים. לדוגמא, הפרסומת הזו, למשקה הכתום:
הפרסמות עוררה מהומת שמרנים, שחששו שהיא תגרור אחריה שורות שורות של צעירים מושפעים, שיצבעו עצמם כתום ויסטרו לעוברי אורח תמימים, ברחובותיה של הממלכה. בעקבות קול הצעקה, הפרסומת צולמה מחדש והדאבל-כאפה-מצלצלת הוחלפה בנשיקה. זה יותר עדיף?
עוד אחת משעשעת, שיצאה ב-2002, מבוססת על כפל משמעות בלתי נמנע:
בעקבות מאות תלונות של צופים, הפרסומת נאסרה לשידור לפני השעה 21:00 והסלוגן The Slag of All Snacks הוחלף ל-It's Dirty and You Want It (כנראה ש-Slag זה גם משהו מאוד נוטי בסלנג של הבריטים).
ולקינוח, אולי לא שנוי במחלוקת, אבל בהחלט WTF?!, סדרה מוזרה לגינס בכיכובו של אחד מהאבות המייסדים של הדאב, לי סקרץ' פרי:
לעמוד משוכלל, עם נגן משוכלל, שמריץ את כל 10 הפרסומות ברצף, באופן מאוד משוכלל לחצו כאן »
במרץ 2003, הרבה לפני עידן הטיוב, השתחרר לאוויר האינטרנט הסרטון הבא:
ניתן היה רק לצפות שלמרות (ובגלל) הויראליות המוצלחת של הסרטון - צופים רבים התקוממו על גורלו המר של החתול המעופף. לא עבר זמן רב ונוקיה מיהרו להוציא הכחשה לקשר שלהם למעשה ה-"distasteful" של יוצרי הסרט. נוקיה טענה שחברת הפקה, שעבדה עם משרד הפרסום שלהם באוסטרליה, הציעה להם את הסרט אך הם דחו אותו באופן חד משמעי. למרות ההכחשה, לא חייבים להאמין לחברה. אני יכול רק להניח שהסרטון לא הזיק למכירות של נוקיה ולבטח לא למכירות של המלצמפון מדגם 3650, שהיה די חדשני לתקופה. גם אני מצאתי את עצמי לא פעם מציע ללקוחותיי פרסום ויראלי שיהיה עליהם להתנער ממנו כחלק מהאסטרטגיה הכללית.
שנה לאחר מכן, ראתה חברת הרכב 'פורד' כי טוב, ופתאום צצו להם 2 סרטונים:
גם כאן יצאה הכחשה משותפת לפורד ולחברת הפרסום Ogilvy & Mather, שטענה שהסרטון הנ"ל נפסל ולא הייתה שום כוונה לשחרר אותו. הסרטון הופק כחלק מקמפיין ויראלי ולאחר צפייה ראשונית בפרסומת הם מיהרו להגיד No way! יש שאומרים שפורד היו מאוד קולניים בהכחשותיהם הרבות ודאגו שכ-ו-ל-ם ישמעו על הפרסומת הנוראה שנפסלה והודלפה. מה שמוזר הוא שהפרסמות שכן שרדה את מבחן הצנזורה של פורד היא זו:
אחרי שפורד גמרו את כל החתולים והיונים, הגיעו אופל ומקאן אריקסון לחסל חשבון עם הכלבים, בויראלית שצולמה על-הדרך בזמן צילומי פרסומת לטלוויזיה:
לעומת פורד, שבנוסף להכחשות גם תרמו ל'ליגה להגנת החתול' רכב מסחרי למשך 6 חודשים, אופל הודיעו לכל המתחסדים שהם עומדים מאחורי הפרסומת. ככה זה שאבא שלך גרמני.
אחד הסרטים האפקטיביים והשנויים ביותר במחלוקת בתחום הויראלי היה הסרטון הזה שיצא בתחילת 2005:
גם כאן פולקסווגן מיהרו להכחיש כל קשר לסרטון, דאגו להגדיר אותו כ-Spoof ולתבוע את יוצריו, שגם הם הוציאו הודעה שהסרט נוצר לצורכי קידום עצמי ולא הייתה להם כוונה לשחרר אותו לאוויר העולם.
רק שכמה דברים מסרבים להסתדר עם הקו המאוחד של החברות:
1. איכות ההפקה של ה"ספוף" שנראה שצולם בפילם 35mm ונטען שעלה כ-40,000 פאונד. מי שילם?
2. העובדה שבאותה התקופה הלוגו של פולקסווגן הופיע באתר של Lee & Dan (היוצרים) לצד לוגואים של לקוחותיהם ה"אמיתיים".
3. למרות האיומים - Lee & Dan אף פעם לא נתבעו (פולקסווגן טענה שהיא מתקשה לאתר אותם).
חשוב גם לציין שהסרטון פרץ את הגבולות הוירטואלים והופיע במאות מהדורות חדשות בכל רחבי העולם (גם בישראל כמובן). מספר האיזכורים של המותג וחשיפה אליו הועצמה רבות במהלך אותה שנה. Self promotion או לא - נראה שכולם כאן נהנו ואכלו מהעוגה.
נראה גם שליצרני הרכב יש את הביצים הכי גדולות (או הכי טיפשות) בענף - ביולי השנה הבליחה לכמה רגעים הפרסומת הזו:
הפעם הלקוח באמת נבהל מגודל האשכים של עצמו, או יותר נכון מאשכיה של שלוחתו ההולנדית, שביחד עם משרד הפרסום BBDO ,Netherlands שחררו, כנראה בלי לחשוב פעמיים, את הויראלית המחשמלת הזו. כשבועיים לאחר שהופיע הסרטון, בעקבות מייל ששלח גולש שזעם, החבר'ה בקרייזלר ישבו כל הלילה ודאגו להעלים כל זכר לפרסום בטיוב. קשה להעריך אם התאגיד הספיק לקטוף או לחטוף מפרותיו של הוידאו, מה שבטוח הוא שזו לא הייתה הפעם הראשונה שהם "הסתבכו".
לקינוח, הרשו להציג את פרסומת טלוויזיה של פולקסווגן משנת 2006 שזכתה להצלחה ויראליות עצומה. למרות הופעה בלתי נשכחת של צפרדע וזבוב, הפרסומת הבאה, של DDB Berlin, לא עוררה את הארגונים המתחסדים. כנראה שצפרדע זה לא באמת חיה חמודה:
