אימפולסיבי קומפולסיבי
יום שני, 14 בינואר 2008אחת התעשיות הפורחות היום בארה"ב היא Virtual placement - החדרה בדיעבד של מוצרים ומותגים לטלוויזיה וסרטים, שנעשית לאחר שלב העריכה. הסכם הסופנסרשיפ עם מקדונלדס נסגר רק בתום הצילומים? אין בעיה - נשים על השולחן של טוני סופרנו ארוחת טייקאווי עם לוגו מנצנץ.
בסדר, בסדר, אני יודע Virtual placement זה הכי 2007. הטרנד של 2008 בתחום הוא שלא מעט חברות מפתחות פתרונות שיהפכו את ה-Product Placement להרבה יותר אינטואטיבי-אינטראקטיבי. אהבתם את הספה בסלון של סיינפלד? לחיצה על השלט והיא בדרך אליכם (מצטער על השימוש בסדרות שכבר לא רצות כדוגמאות. התנתקי מהכבלים. אין לי מושג מה רץ עכשיו).
אחד הפיתוחים המעניינים בתחום הוא של חברה בשם Compulsion, שמנסה להביא את הקונספט למקומו הטבעי - המחשב הביתי. צפית בקליפ באתר של מדונה ונדלקת על הנעליים שלה? תלחצי. ומה עם העגילים? תלחצי. ואופנוע? תלחצי. כל הלחיצות האלה יפתחו לכם רשימת קניות שתוביל לאתרים שונים שמספקים את המוצרים בהם חשקה נפשכם. הנה הפרזנטציה שלהם:
אני יודע שהם לא יקשיבו לי, אבל אם הם היו שואלים אותי, הייתי אומר להם שהגולשים לא צופים בקליפ של מדונה באתר של מדונה, הם צופים בו בטיוב ושהדבר הכי טוב, ש-Compulsion יכולים לעשות, הוא שת"פ עם אתרי הוידאו המובילים ולא להתמקד רק באתרים הפרטיים של המפרסמים או בעלי התוכן.
כל החידושים בתחום מעוררים שוב את השאלה - עד כמה זה מסוכן? האם מכירת האינטצ'ים על המסך בסרט הבא של ~במאי מוערך כלשהו~ תשפיע על ההחלטות האומנותיות בכל הקשור לתסריט, לצילומים, לעריכה וכו'?
זה מה שיש לדייויד לינץ' הגאון להגיד בנושא:
ואם כבר מדברים על Product Placement, מישהו שם לב שבפרק הראשון של הישרדות, אחד המשתתפים אמר: "אני כזה מפונק, לא יודע איך אסתדר פה, הרי כל החברים שלי מכירים אותי ויודעים שאני לא יכול בלי בקבוק הספרייט שלי ליד המיטה…". דקה וחצי אחרי זה הופיעה חסות של ספרייט ויצאו לפרסומות. מצמרר.
עדכון: הגולש Rich Text Editor מזכיר לי שאני צריך להתחיל לקרוא את ערוצי הברנז'ה.
