חברות הפרסום אימצו לאחרונה את הפלאש מובּ, שמתפשט יותר מהר מכל שפעת חזירים. אותי באופן אישי זה די התחיל לשעמם ברגע שזה איבד את הקסם נטול המסחריות של ימיו הראשונים. את המילה האחרונה אמרו Giovanni+DraftFCB מברזיל שגייסו את ג'יזל בונדשן לפרסומת הזו:
האמת, פלאש מוב די מושקע… אילו זה היה באמת פלאש מוב, הרי חלק צנוע מתקציב ה-4 מיליון דולר הלך ל-1,000 הניצבים שגויסו לפרסומת.
עוד מתקפה, מאוד לא מאולתרת, של חבורת Improv Everywhere, הפעם בקניון בלוס אנג'לס:
16 סוכנים עומדים מאחורי המחזמר הסופנטני הזה. הזמרים צוידו למיקרופונים אלחוטיים, שחוברו, ביחד עם המוזיקה, למערכת הכריזה של הקניון וכל המצלמות היו נסתרות. יפה.
זה כבר לא כל כך מרגש כמו הראשון, אבל מספר המשתתפים בהחלט מרשים, כ-1,000(!) אנשים קפאו לפני שבוע בכיכר טרפלגר שבלונדון:
(קדם לזה סוג של פיילוט בתחנת הרכבת ווטרלו)
וזה לא נעצר כאן, הנה כתבה של CBC NEWS שמסקרת פעולה בקנדה:
הוידאו המרשים הזה הופיע לפני 5 ימים וכבר הספיק לעבור יותר מ-1.1 מיליון צפיות בטיוב:
Improv Everywhere, הקבוצה מאחורי הסרטון, פועלת בניו-יורק כבר 6 שנים וקמה במטה "לעורר כאוס ושמחה" במקומות ציבוריים. IE כבר הספיקו לבצע יותר מ-70 משימות מהסוג ואחת הטובות שבהן היא - Even Better Than The Real Thing, בה הם התחזו ל-U2 והופיעו על גג מול המדיסון סקוור גארדן, כמה שעות לפני ש-U2 האמיתיים הופיעו בו:
רוב הפעולות של IE הן חלק מתופעה חברתית רחבה בשם Flash mob, שהחלה ב-2003 ומנצלת את כוחה של האיטרנט בכדי ליצור התגודדויות קהל המוניות-פתאומיות-מתוכננות במקומות ציבוריים. הפעולה המוצלחת הראשונה (הנסיון הקודם לה נכשל בעקבות טיפ מודיעיני) הייתה התגודדות של יותר מ-100 משתתפים מסביב לשטיח יוקרתי במיוחד, במחלקת השטיחים של מייסיס, שטענו שברצונם לקנות שטיח-אהבה לקומונה שלהם, שאחד מעקרונותיה היא שכל הקניות נעשות בהסכמה הדדית של כל חבריה.
יש להניח, שלא ירחק היום וחברות מסחריות ינסו לרכוב על הטרנד ולייצר פעולות Flash mob לצרכי קידום מכירות. הנה כבר דוגמא להשפעה הסגונונית של הטרנד, בפרסומת ספרדית לסיאט איביזה:
ואם אנחנו כבר פה, הנה פרסומת נוספת מהקמפיין:
ששאבה את השראתה מהקליפ הקלאסי הזה, שביים יהודי צעיר בשם אדם שפיגל, הידוע יותר בכינויו ספייק ג'ונז: