בלי ששמנו לב, Cutwater ממשיכים, מדי פעם, לספק עוד ועוד סרטים ע"ח התקציב של Ray-Ban, במסגרת Never Hide Films.
את הסרט הזה כבר ראיתם במיליון מקומות אחרים:
אבל, הנה עוד 2 שהשתחררו לאוויר מאז הפוסט ההוא:
(האווירה והלוקיישן מרגישים כמו פסטיבל סנדאנס, שריי-באן היא הספונסרית שלו)
אגב, מסתבר, שלעשות סיבוב במייבש כביסה, הוא שטות די פופולרית:
ב-6 במאי 2005, הופיעו בטיוב שני ה-Dudes שלהלן:
(3,186,907 צפיות)
ארבעה ימים לאחר מכן הגיע הביזאר הזה:
(395,424 צפיות)
שני הסרטים הועלו תחת שם המשתמש neverhidefilms ובמהלך ארבעת החודשים שלאחר מכן, הועלו 5 סרטים נוספים. ועכשיו חידה: מה המכנה המשותף לכל הסרטים?
.Never pretend.Never be afraid
.Never give up
.Never Hide
Now playing
http://www.youtube.com/watch?v=-prfAENSh2k.The first among many
.The most fashionable thing to be is yourself
זה היה תוכן המייל שהוציאה Feed Company, חברת הזריעה שהפיצה את הסרטונים. אז מה מנסים למכור לנו כאן, מעבר למגניבות של היוצרים?
חודשיים לפני שהמייל הנ"ל נחת על שולחנו של כל כותב משפיע בבלוגספירה, יצאה חברת המשקפיים Ray-Ban בקמפיין רחב היקף (ב-20 מדינות), במטרה להחזיר את המותג בן השבעים אל קהל היעד המקורי שלו - הצעירים. ביחד עם Cutwater, חברת הפרסום הצעירה מסן פרנסיסקו, ותחת הסיסמה "Never Hide", הם יצאו בפעולות שונות, שכללו בין השאר, קמפיין חוצות אינטראקטיבי שבו נתבקשו הצרכנים לשלוח תמונות שלהם במשקפי המותג. התמונות שנשלחו הופיעו על 12 שלטי חוצות דיגיטלים ברחבי טיימס סקוור והצרכנים תאבי הפרסום זכו ל-15 שניות של Never Hide.
בנוסף הם עלו בקמפיין טלוויזיוני שהפיקו HSI Productions:
בחבילה אחת עם קמפיין החוצות, הטלוויזיה, הפרינט ופעולות האינטרנט המסורתיות, הצליחו ב-Cutwater לשכנע את החברה המזדקנת לממן סדרה של סרטונים ויראלים משונים (חלקם מעולים), שכל המשותף להם היא עובדה שהמשתתפים מצויידים במשקפיים המפורסמים ושהסרטונים נחתמים בסיסמת הקמפיין. בסרטונים לא מופיע הלוגו של ריי-באן והחברה לא מוזכרת בהם בשום צורה. מדהים. אני מניח הגולשים ה"פשוטים" לא מקשרים את הסרטונים לקמפיין, אבל התוצאה השנייה שמופיעה כשמחפשים "Ray-Ban" בגוגל היא הסרטון הראשון כאן בפוסט.
לצערי אין הרבה חברות אמיצות כמו ריי-באן שמאמינות בכוחו של המותג שלהן ומוכנות לוותר על הלוגו. נותר רק לתהות האם הסרטונים היו פחות פופולרים אם הם היו ארוזים בצבעי החברה. אפשר לנסות לקשר את העובדה שריי-באן היא ספונסרית מרכזית של פסטיבל סאנדנס לקולנוע עצמאי, לרצון שלה להצטייר כחברה שתומכת ביצירה "עצמאית" בטיוב.
אגב, זה הסרטון שהפיץ צ'אק מקברייד כשעזב את TBWA פתח את Cutwater:
זה בטח בגלל שכולם קראו לו צ'אקי 
